פטיש חמישה קילו נגד חרדה חברתית.

הפעם באמת משהו שעובד – רק צריך להשתמש בו ועשיתם צעד גדול קדימה. מכירים את האמרה fake it till you make it ? כשאנחנו מתחילים לסגל לעצמנו התנהגות חדשה הרבה פעמים היא מרגישה לנו לא טבעית לא אמיתית ולא נכונה – לפעמים צריך להתאמן על משהו לפני שהוא הופך לנכון. אחת הסיבות שאני כל כך אוהב אנשים עם חרדה חברתית היא האובססיה שלהם עם האמת. ח"חניק לעולם לא ישקר. הוא מעדיף למות לפני שמישהו יוכל להגיד עליו שהוא זיוף. אז הפעם אני מבקש ממכם לחרוג ממנהגכם הקדוש ולשקר קצת... שקר לבן, שקר קטן למען בריאותכם הנפשית. אתם יודעים מה, זה אפילו לא שקר - זה משהו שמרגיש אולי קצת מוזר אבל אתם בסך הכל מנסים לבחון התנהגות חדשה ולראות אם היא מתאימה לכם. נניח שאתם מתחילים ללמוד לנגן בגיטרה. גם אז זה קצת מרגיש מוזר. גם אז אתם יכולים להגיד לעצמכם? מה אני ג'ימי פייג'? מה זה הזיוף הזה? אבל מתחילים בקטן ואחרי כמה זמן זה מרגיש נכון וטבעי יותר. פתאום אתם יכולים לנגן בלהקה ופשוט לעשות כיף. 

לכן עשו לעצמכם טובה וקראו איך משחק יכול לעזור לכם להתגבר על חרדה חברתית

כמו שקיפודים עושים אהבה

יש משהו קיצוני באנשים עם חרדה חברתית אך הקיצוניות הזאת נסתרת מהעין. כלפי חוץ אנחנו נראים ופועלים בצורה שקולה ומדודה אבל הסיבה לכך היא כוחות עצומים שפועלים בתוכנו אחד כנגד השני ומאיינים זה את זה. להרבה אנשים עם חרדה חברתית אספירציות גבוהות מעצמם והם רוצים להנהיג, לזכות להערצה ולחיבת ההמונים. במקביל לרצונות האלו קיים פחד משתק: פחד שאם יעיזו ויחשפו את עצמם לעין הציבור - כולם יראו אותם בכשלונם ובאפסותם. הגישה היא גישה של שחור ולבן אני מלך או אביון, נערץ או מושפל ועין הציבור היא השופטת - אני תלוי בגחמותיהם של ההמונים ולכן עדיף לי להיזהר, עדיף לי לבוז להם מראש. עדיף לי לא לדעת ולכן עדיף לי לא לנסות. אז אני נמנע ולא עושה הרבה. אני מותיר לעצמי את התקווה שיש סיכוי שאני בעצם נפלא אבל פשוט אף אחד לא יודע את זה.
כלפי חוץ זה נראה איטי ושקול אבל מבפנים זה קורע אותי לגזרים.
לגישה הקיצונית הזאת יש גם השלכות בכל הנוגע למי שהבין שהדרך לשיפור והתגברות על חרדה חברתית מחייבת חשיפות. יש לא מעט אנשים שמרגע שהם מכירים בכך שעליהם להיחשף לסיטואציות חברתיות נוקטים בגישה של הכל או כלום. זה מה שגורם לפרח קיר למצוא את עצמו ביום אחד בהיר אחד מופיע מול אולם שלם של 300 אנשים וקורא שיר העוסק בנטיותיו המיניות. וזה מה שגורם לו גם להתרסק ולניסיון ההרואי שלו להסתיים בכשלון התכנסות נוספת פנימה

השבוע תרגמתי קטע חדש מדפי העזר של ד"ר ריצ'רדס - "איך לבצע חשיפות למצבים מעוררי חרדה חברתית" - המסר העיקרי הוא - "לאט ובהדרגתיות".


זוכרים את הבדיחה הישנה על קיפודים?

איך קיפודים עושים אהבה?
נו איך?
לאט ובזהירות.

בכל הנוגע לחשיפות בחיים האמיתיים נסו לעשות זאת כמו שקיפודים עושים אהבה - היו איטיים ושקולים. היחשפו אבל בחרו לכם מטרות שקולות והדרגתיות.

טיפול מותאם אישית לחרדה חברתית

ככל שמדובר בחרדה חברתית הטיפול המומלץ תלוי באדם שאותו תשאל. אם תלך לפסיכולוג בעל הכשרה התנהגותית קוגניטבית הוא ימליץ לך על טיפול התנהגותי קוגניטיבי. תלך לפסיכיאטר הוא יציע טיפול תרופתי, הפסיכולוג הדינמי - טיפול דינמי. מי שהתמחה בביופידבק יישבע שלך שרק ביו פידבק יעזור והפסיכודרמטיסט ימליץ על פסיכודרמה . שלל גדול של טיפולים ועוד לא דיברנו על NLP, טיפול קבוצתי וצמחי מרפא.

ככה זה. החלבן מוכר חלב והירקן ירקות.

לנו הסובלים מחרדה חברתית קשה להחליט במה לבחור. מה יעזור? אל מי לפנות לעזרה?

חברים שסובלים מחרדה חברתית ניסו וטעמו משיטה זו ושיטה אחרת ואין בפיהם משהו ברור לומר: "כן... השתפרתי... אולי.... לא הייתה לי כימיה עם הפסיכולוגית הזאת... לא אמרתי כלום בקבוצה שהלכתי אליה... יכול להיות ש CBT זה טוב ... לי זה לא עזר מצד שני לא עשיתי את התרגילים שהפסיכולוג נתן.... "


כשיש הרבה שיטות המנסות לפתור את אותה הבעיה כנראה שאף אחת מהשיטות לא פותרת את הבעיה לחלוטין, כנראה שכל שיטה טובה למקרה אחר וצריך לבחור את השיטה לפי המקרה. כלומר לפי המטופל. אם שיטה מסוימת עזרה לחברך זה לא אומר שהיא מתאימה לך.

כפי שהדברים נראים היום אין מנוס מלנסות ולטעום מסוגי טיפולים שונים וסוגי מטפלים שונים. להתאכזב משיטה אחת ולפנות לכיוון אחר. למצוא את מה שעובד ולהתמיד בו, ואז כשזה מפסיק לעבוד לחפש דבר מה אחר. לא לוותר. להמשיך לחפש. לנסות עוד ועוד חשיפות. לחיות ושש שנים אחר כך להסתכל אחורה ולהודות שכבר אינך נמצא באותו המקום שהיית פעם. השתפרת.

אבל אולי בכל זאת אפשר לצמצם את הזמן, הכסף והמוטיבציה שמבזבזים על טיפולים חסרי תוחלת: במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה מנסים מדענים למצוא דרך באמצעותה אפשר יהיה לנבא מראש איזה שיטה היא היעילה ביותר לטיפול בחרדה חברתית למטופל מסוים. הרעיון הוא לזהות סמנים אופייניים שיוכלו לרמז איזה טיפול יהיה היעיל ביותר למטופל מסוים.

את פרטי המחקר אפשר למצוא במאמר: התאמה אישית של סוג הטיפול בחרדה חברתית

בינתיים לא להתייאש. להמשיך לחיות.