יום שישי, 15 בנובמבר 2013

האם תרופות נוגדות דיכאון פועלות בעיקר באמצעות אפקט פלצבו מוגבר ולא באמצעות החומרים הפעילים בתוכן?

מאמר בנושא היעילות של תרופות נוגדות דיכאון מאת דורית שיקיירסקי התפרסם לאחרונה באתר פסיכולוגיה עברית.
המאמר סוקר בהרחבה ובפירוט פרטים מתוך ספרו של הפסיכולוג הקליני וחוקר הפלצבו אירווינג קירש, "תרופות המלך החדשות: ניתוץ המיתוס של תרופות נוגדות-הדיכאון", ובו ממצאים מפתיעים על היקף ההבדלים בין השפעת החומרים הפעילים בתרופות להשפעת אפקט פלצבו.

https://sites.google.com/site/sastag/news-1/trwpwtnwgdwtdykwn-lmhshsbtm


יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

מה אתם הייתם עושים? מוסריות וחרדה חברתית

לאחרונה התפרסם מאמר שמצא כי אנשים הסובלים מחרדה חברתית עוסקים פחות בפעילות התנדבותית ונוטים פחות לסייע לזקוקים לעזרה: החוקרים מצאו גן הנמצא בקורלציה לחרדה חברתית  והראו שאלו הנושאים את הגן נוטים פחות לעזור לזולת מאחרים. למשל הם לא יסייעו לאדם שנפל ברחוב או יפנו את מקומם לזקנה באוטובוס.

הדבר מזכיר לי את תכניתו של חיים הכט "מה אתם הייתם עושים?" התכנית שואלת בעצם עד כמה אנחנו מוסריים, מעמתת עוברי אורח עם סיטואציות של אי צדק ובודקת עד כמה אנשים מוכנים להתערב נוכח מקרים שכאלו ולסייע לזולת. למשל: אם הייתם נתקלים בחבורת נערים מציקה לזקן האם הייתם מתערבים? אם הייתם רואים מטפלת מטלטלת עגלת תינוק בכעס האם הייתם מתערבים? ובכן, על פי המחקר, אם אתם סובלים מחרדה חברתית ככל הנראה שלא הייתם מתערבים. האם אתם פחות מוסריים?



אני מעז לנחש שלא מדובר בחוסר מוסריות, אני משער שמדובר בעייפות, בנטייה להתרכז בעצמי ובחשש להתבלט.

מעניין לציין שבמשאל שערכתי בין חברי פורום חרדה חברתית, לא ראו את עצמם החברים כיותר מוסריים, לכל היותר ייחסו את התנהגותם המוסרית לחשש שלהם להיתפס בקלקלתם.

יום שישי, 8 בנובמבר 2013

קשה לי זה לא תירוץ

אנחנו נוטים לחשוב על עצמנו כעל בני אדם טובים, רגישים ובעלי מוסר וכל זה נכון. נכון, אבל לא מספיק. כי יותר מידי פעמים אנחנו משתמשים בכך שאנחנו רגישים מידי כתירוץ להימנעות ולהתבוססות הרגילה שלנו בבריכת הדיכאון והמרמור.

אני נשאר במיטה במקום לנוע כי קשה לי
אני לא נרשם ללימודים כי קשה לי
אני לא מכין פרזנטציה בעבודה כי קשה לי
אני מוותר על קורס הדורש השתתפות פעילה בעבודה כי קשה לי
אני לא יוצא לדייטים כי קשה לי
אני לא הולך לריאיונות עבודה כי קשה לי

קשה. ככה זה אין מה לעשות.

אנשים! גם אם הטבע שלכם הוא נמנע, זהיר ומבויש, זה לא תירוץ להתנהג כך. עושים למרות שקשה. נלחמים, כי אפשר. כל הדברים האלה שקשה לכם לעשות, שמעיקים עליכם, שרובצים עליכם כמו ענן צהוב, אם לא תעשו אותם לא תחיו. חייבים לעשות, לא בגלל שזה קל, ולא בגלל הערך התרפויטי ולא משום שבפעם הבאה זה יהיה קל יותר, אלא משום שאם לא תעשו את זה אתם מוותרים על החיים, אתם נעשים שקופים.

לא לעשות זה לחיות ללא זוגיות, בעבודה אפורה, ללא ריגושים, בלי חברים. ההקלה הזמנית וההימנעות מחרדה תקבור אתכם חיים בביצה של דיכאון.