יום שני, 4 באוגוסט 2014

למידת הימנעות

אתה מתעורר עירום בכלוב ברזל נעול בתוך חדר ריק. רצפת הכלוב עשויה מתכת קרה ואור צהבהב קלוש בוקע מתוך נורה פשוטה המשתלשלת מהתקרה גבוה מעל תקרת הכלוב. אתה מבחין שהכלוב מחולק לשני תאים שמעבר צר מפריד ביניהם. לפתע הנורה שבתקרת הכלוב מהבהבת. אתה מבין שמישהו מנסה לסמן לך דבר מה ואז ההבהוב נפסק. בעוד אתה מביט תוהה בנורה זרם חשמל הנובע מרצפת הכלוב חורך את כפות רגליך שלך. אתה צורח באימה ורץ ומדלג באוויר בניסיון נואש להימנע מהזרם המטלטל, ונתלה בדפנות הכלוב רק כדי לגלות שגם הן מחושמלות, ואז אתה נדחק בחוסר אונים דרך המחיצה אל התא השני כשפתאום הזרם נפסק ואתה נשכב על רצפת המתכת הבוגדנית רועד וכואב. הרצפה עכשיו שקטה אבל אתה חושש ממנה ומחפש מוצא. ביאוש אתה נשען על הסורגים ומחכה. שעות עוברות ואתה כבר כמעט נרדם כשהנורה מהבהבת שוב. אתה נדרך. מפוחד. שניות ספורות אחר כך הכאב החשמלי שוב מפלח את גופך ואתה קופץ באימה מהתא השני חזרה לראשון כדי לגלות ששם הרצפה שקטה . מספר ניסיונות כאלה מלמדים אותך במהירות להקשיב לאור ולהימלט אל התא הנגדי בכל פעם שהוא מהבהב. ביום השני לשהותך בכלוב אתה אפילו לא נדרך - כשהאור מהבהב - אתה פשוט עובר באטיות אל הצד הטוב. אל הצד השקט. כך עוברים הימים. הנורות מהבהבות. אבל אין כאב.

מזל טוב. למדת להימנע. אתה כלל לא יודע שהמערכת המחשמלת נותקה וכבר אינה קשורה יותר לנורה. אתה רק נענה להבהובים מתוך הרגל או ציות או פחד. מה שמפעיל אותך עכשיו זו האמונה שכך תימנע מהכאב.




למי שלמד פסיכולוגיה, אולי התיאור הזה נשמע מוכר, ניסויים דומים נערכו בחולדות ומדגימים את המושג למידת הימנעות  -  התנהגות שמתרחשת על מנת למנוע גירוי בלתי נעים.

הימנעות היא אסטרטגיית התנהגות נפוצה בהקשר של חרדה חברתית. אם אתה נימנע מאירועים חברתיים, נמנע מדייטים, נמנע מלדבר לפני קהל, הרי זה רק משום שכאב ישן או כאב מדומיין הביא אותך ללמוד שכך תימנע מהכאב. גם אם המקור לכאב כבר לא קיים: דחייה שחווית בעבר, ילדים שלעגו לך בבית הספר, הביאו אותך להאמין שאירועים חברתיים הם מסוכנים ועלולים לגרום לכאב ועכשיו אתה נמנע. ומכיוון שאתה נמנע אין לך שום דרך להיווכח אחרת. ייתכן שכבר לא לועגים לך, ייתכן שנשים נמשכות אליך אבל כל זמן שאתה נמנע לא תוכל לדעת - לא תוכל להפריך את הקונספציה שאתה לכוד בתוכה.

זוהי הסיבה שאם ברצונך להתגבר על חרדה חברתית עליך להפסיק להימנע - ונכון - זה קשה להישאר בידיעה בתא כשכל האורות מהבהבים ומסמנים סכנה, ויכול להיות (ונזנח לרגע את האנלוגיה לכלוב החשמלי) שהחרדה לא מאפשרת לך לתפקד כפי שהיית רוצה, יכול להיות ששנים של הימנעות הותירו את חותמם ונשארת מאחור ואתה צריך ללמוד ולהתנסות בדברים שאחרים חוו בנערותם המוקדמת ועכשיו זה קשה. אל תוותר. המחסום פחות גבוה ממה שנדמה לך. כדי להתגבר על חרדה חברתית אתה מוכאח להפסיק להימנע