טיפול מותאם אישית לחרדה חברתית

ככל שמדובר בחרדה חברתית הטיפול המומלץ תלוי באדם שאותו תשאל. אם תלך לפסיכולוג בעל הכשרה התנהגותית קוגניטבית הוא ימליץ לך על טיפול התנהגותי קוגניטיבי. תלך לפסיכיאטר הוא יציע טיפול תרופתי, הפסיכולוג הדינמי - טיפול דינמי. מי שהתמחה בביופידבק יישבע שלך שרק ביו פידבק יעזור והפסיכודרמטיסט ימליץ על פסיכודרמה . שלל גדול של טיפולים ועוד לא דיברנו על NLP, טיפול קבוצתי וצמחי מרפא.

ככה זה. החלבן מוכר חלב והירקן ירקות.

לנו הסובלים מחרדה חברתית קשה להחליט במה לבחור. מה יעזור? אל מי לפנות לעזרה?

חברים שסובלים מחרדה חברתית ניסו וטעמו משיטה זו ושיטה אחרת ואין בפיהם משהו ברור לומר: "כן... השתפרתי... אולי.... לא הייתה לי כימיה עם הפסיכולוגית הזאת... לא אמרתי כלום בקבוצה שהלכתי אליה... יכול להיות ש CBT זה טוב ... לי זה לא עזר מצד שני לא עשיתי את התרגילים שהפסיכולוג נתן.... "


כשיש הרבה שיטות המנסות לפתור את אותה הבעיה כנראה שאף אחת מהשיטות לא פותרת את הבעיה לחלוטין, כנראה שכל שיטה טובה למקרה אחר וצריך לבחור את השיטה לפי המקרה. כלומר לפי המטופל. אם שיטה מסוימת עזרה לחברך זה לא אומר שהיא מתאימה לך.

כפי שהדברים נראים היום אין מנוס מלנסות ולטעום מסוגי טיפולים שונים וסוגי מטפלים שונים. להתאכזב משיטה אחת ולפנות לכיוון אחר. למצוא את מה שעובד ולהתמיד בו, ואז כשזה מפסיק לעבוד לחפש דבר מה אחר. לא לוותר. להמשיך לחפש. לנסות עוד ועוד חשיפות. לחיות ושש שנים אחר כך להסתכל אחורה ולהודות שכבר אינך נמצא באותו המקום שהיית פעם. השתפרת.

אבל אולי בכל זאת אפשר לצמצם את הזמן, הכסף והמוטיבציה שמבזבזים על טיפולים חסרי תוחלת: במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה מנסים מדענים למצוא דרך באמצעותה אפשר יהיה לנבא מראש איזה שיטה היא היעילה ביותר לטיפול בחרדה חברתית למטופל מסוים. הרעיון הוא לזהות סמנים אופייניים שיוכלו לרמז איזה טיפול יהיה היעיל ביותר למטופל מסוים.

את פרטי המחקר אפשר למצוא במאמר: התאמה אישית של סוג הטיפול בחרדה חברתית

בינתיים לא להתייאש. להמשיך לחיות.

כאב הוא ברכה

לא. לא חזרנו לשנת 1984 בספרו של ג'ורגי אורוול, ולא מדובר בדיבור כפול. מדובר שוב באותו רעיון ישן: אנחנו אלו שבוחרים כיצד לפרש את חיינו ואיזו משמעות להעניק לאירועים שאנחנו עוברים:

לאחר תקופה ארוכה של קיפאון התחילה מיכל ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. חבריה ללימודים היו צעירים ממנה והיא הרגישה שונה אבל הצליחה להשתלב. לאחר חודש של לימודים נודע לה שחלק מחבריה לכיתה יוצאים לבלות ביחד בתום השיעור אך נראה ששכחו להזמין אותה. היא נעלבה והדבר הוכיח לה שהיא כישלון חברתי. איך היא גלתה את העובדה שהם יוצאים לבלות אתם שואלים? היא גילתה זאת משום שאחת הבנות הזמינה אותה להצטרף אליהם.

כשעושים דברים החיים מזמנים לנו מכות קשיים ושפשופים - אנחנו נעלבים ונפגעים הרבה בגלל הצורה שאנחנו בוחרים לראות את הדברים. בגלל שאנחנו מתמקדים בשלילי. מיכל יכלה לראות שהיא מקדמת את חייה, שהיא מסתדרת חברתית, שגם מזמינים אותה להצטרף לבילויים. את זה שלא דיברו איתה קודם יכלה לייחס ליד המקרה. אבל בעיקר היא יכלה להבין שהפעולה הגדולה והמשמעותית של הצטרפות ללימודים מזמנת קשיים והקשיים האלה הם סימן לפעילות ולחיים. הכאב הזה הוא חלק מצמיחה.

שינוי פרספקטיבה הוא חלק חשוב מהתגברות על חרדה חברתית וד"ר ריצ'רדס מדבר על כל זה במשל הגשם. וקורא לנו לראות בעיות וקשיים כהזדמנות

טכניקה נוספת להפחתת מתח - לאט ובביטחון

בתרגום החדש מתוך סדרת האודיו של ד"ר ריצ'רדס - שבוע מספר 13 - מדבר ריצ'רדס על שיטה חדשה שהיא  בעצם וריאציה של שיטה קודמת (דיבור איטי) אם דיבור איטי היא שיטה שניתן להשתמש בה בחיי היום יום מול אנשים ועיקרה האטה מכוונת אך כמעט בלתי מורגשת של מהירות הדיבור ותוצאה הפחתת מתח וחרדה בזמן אמת, לדבר לאט וביטחון היא שיטה שכוונתה להטמיעה מסרים ואמונות על ידי קריאה איטית ומודגשת במיוחד - אי אפשר להשתמש בשיטה זו מול אנשים. הד"ר ממליץ לקרוא את אחד מדפי השקט (לדוגמה: על פרשת דרכים או לראות את ההווה) - מאלו שאישית ניתן להזדהות איתם בצורה זו וכל להעמיק ולהפנים את המסר של השלווה. מומלץ הפעם להאזין לקובץ האודיו על מנת להתרשם ולהבין כיצד להשתמש בשיטה זו.

לראות את ההווה - אקזיסטנציאליזם ופסיכולוגיה בודהיסטית להתמודדות עם חרדה חברתית

בתרגום חדש מתוך דפי העזר של ד"ר ריצ'רדס - "לראות את ההווה" - משתמש ד"ר ריצ'רדס ברעיונות הלקוחים מתוך הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית (רצון חופשי ובחירה) והבודהיזם (לראות את הדברים כפי שהם כאן ועכשיו)  להתמודדות עם חרדה חברתית.

ד"ר ריצ'רדס מפנה את תשומת ליבנו לכך שאנחנו בוחרים את חיינו בכל פעם מחדש. יש לנו שליטה על האינטרפטציה שלנו למציאות ועל תגובתנו למציאות. אני יכול לבחור לחשוב ש"אנשים שופטים אחד את השני. שאם ישפטו אותי לרעה אהיה מנודה. שאני לחוץ בחברת אנשים ולכן אני משעמם אותם. שאם אני משעמם אנשים לא ירצו בקרבתי ולכן אהיה בודד לעולם. ולכן לעולם לא יעריכו אותי. ואהיה ללא חברים - ללא אהבה - וחיי יעברו לשווא". אני יכול גם לבחור לחשוב ולהתנהג אחרת - "אני יכול ליצור קשרים - לתת סיכוי לחברויות - לא לחפש להיפגע מכל אינטראקציה אנושית...". זה הראש שלי. אלו הן המחשבות שלי. הן ניתנות לשינוי והשינוי הזה יכול להוביל להתנהגות אחרת.

אבל מעבר לכך ד"ר ריצ'רדס מבקש מאיתנו להשתחרר מהעבר, להניח לחרדות העתיד. להתמקד בכאן ובעכשיו - במה שבאמת קיים. אנחנו בכל רגע בוחרים את הקיום שלנו מחדש. בכל רגע יכולים להשתנות ולהיות משהו אחר.

השילוב של בחירה, רצון חופשי והתמקדות בהווה היא תובנה מנחמת למי שסובל מחרדה חברתית - אם התרגלנו  לחשוב שהעבר מכאיב והעתיד חסר סיכוי ומכאן ההווה מדכא - הנה הווה חדש - חופשי שמציע חיים חדשים בכל רגע.

אל תוך השקט - תרגום של ד"ר ריצ'רדס

תרגום חדש מתוך דפי העזר להתגבר על חרדה חברתית של ד"ר ריצ'רדס - קבלה עצמית היא תהליך אקטיבי.

הפעם מדובר בכמעט שיר. ד"ר ריצ'רדס הוא מאמין גדול בחזרה ושינון כדרכים להטמעה של המסר. לכן במהלך הקריאה על הקורא להתמזג ולהזדהות בשיר. אנחנו צריכים לקבל את עצמנו. כעס ותסכול הם לא כלים יעילים בהתמודדות עם חרדה חברתית ולכן הקונספט של קבלה עצמית חשוב מאוד כדרך התמודדות עם חרדה חברתית. לראות, להבין ולשנות בשקט וברוגע.

כתבה על חרדה חברתית בעיתון לאישה

כתבה על חרדה חברתית התפרסמה השבוע בעיתון לאישה.
עותק של הכתבה אפשר למצוא פה: סובלים מהפרעת חרדה חברתית?

בכתבה גם אני התראיינתי וכרגיל בכתבות עיתונאיות יש תחושה של פספוס - לא הכל מדוייק ולא כל מה שרציתי נאמר.

בכתבה ד"ר צופי מרום מתייחסת לחרדה חברתית כמעבר לביישנות ואפילו מעבר לביישנות קיצונית. בעיני קשה לשרטט או לתחום קו ברור המבדיל בין חרדה חברתית לביישנות. בכתבה נאמר שמרכיב של חרדה חברתית היא הימנעות - ביישן לא יימנע. בחיי היומיום יש סיטואציות חברתיות רבות מחלקן נימנע ומחלקן לא. לפעמים כן ולפעמים לא. אני מעדיף הגדרה רכה יותר של חרדה חברתית: קושי - אי נוחות בסיטואציות חברתיות ברמה כזו שמפריעה לאיכות החיים של האדם. אם אתה לא ספונטני ונינוח מספיק כפי שהיית רוצה או כפי שהיית מצפה מעצמך זה סוג של חרדה חברתית - אולי לא כזאת הנופלת להגדרה הקלינית אבל בהחלט תופעה הראוייה להתייחסות.

בהקשר זה חרדה חברתית בעיני היא לא תופעה פסיכולוגית - היא תופעה חברתית. תופעה שבה החברה משדרת לפרט שעליו להתבייש באופיו המופנם והשקט.

זה הכל אשמת ההורים

מסתבר שהורים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית נוטים לגרום לילדיהם הפרעות חרדה בעצמם. על פי מחקר חדש (נובמבר 2012) אמנם לא הוכח שילדים להורים עם חרדה חברתית יפתחו חרדה חברתית בבגרותם, אבל המחקר טוען שהורים עם חרדה חברתית (בניגוד להורים עם הפרעות חרדה אחרות) מתנהגים בצורה כזו (סטטיסטית, סטטיסטית) שמעודדת התפתחות הפרעות חרדה בילדיהם. הורים כאלו נוטים מצד אחד להפגין ביקורת, אי ביטחון וספק כלפי ילדיהם ומצד שני אינם מביעים חום ואהבה כמו הורים אחרים. לא נחמד.
ילדים להורים עם חרדה חברתית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעות חרדה